לצעוק עליכם.
לקחת מכם דברים.
לאיים עליכם.
להעניש אתכם.
כל אלה יגרמו לכם להקשיב?

אם חבר היה מתנהג אליכם ככה, הייתם שומרים איתו על קשר?

לא. ברור שלא.
אז להתנהג כך לילדים זה בסדר?

הביקורת (ההפך מעידוד) היא כמו וירוס.
היא מחלישה אותנו ומייאשת אותנו.
וכמו שוירוס פוגע במערכת החיסונית שלנו, כך ביקורת פוגעת בתקשורת שלנו עם הילדים.

אז מה התרופה?
איך נעצים את הילדים? איך נבנה להם רשת בטוחה שתחזק את הערך העצמי שלהם?
איך נחזק אצלם את תחושת המסוגלות והשייכות?
איך נשפר את התקשורת שלנו איתם?

עידוד.
לא נפסיק לעודד אותם!
ניצור להם חוויות חיוביות. נאפשר להם לטעות, להעז, להאמין בעצמם.

המצרך החשוב ביותר עבור הילדים שלנו הוא נראות. כשאנחנו מעודדים אותם ומציינים בפניהם דבר חשוב שהם עשו, הם יודעים שאנחנו רואים אותם. שאנחנו נוכחים בחיים שלהם ולא מפספסים דבר. 

העידוד מלמד אותם מהי התנהגות ראויה

תחשבו על משהו טוב שאתם יכולים להגיד להם ותגידו אותו עכשיו.

ע=עידוד

ככל שתעודדו אותם, כך הם ילמדו לעודד את האחר ואת עצמם.