כדי להבין את הילדים שלנו
עלינו לדעת על שלבי ההתפתחות שלהם

אל תשלטו, תשפיעו

אנשי חינוך ומטפלים רבים מדברים היום על המושג "סמכות הורית".
כשאני מדברת עם הורים על המצוקות שאיתם הם מתמודדים בבית מול הילדים שלהם, הם בדרך כלל יספרו על "חוסר שליטה" או במילים אחרות "הוא עושה מה שבא לו, אנחנו כבר לא מצליחים לשלוט בו"  או בשפה במקצועית "היעדר סמכות הורית"
אבל אני רוצה רגע לדייק. מה זה בכלל "סמכות"?
הרבה אנשים מתבלבלים ומגדירים סמכות כ"מתן פקודה" ואת מקבל הסמכות כ"צייתן".

סמכות=שליטה 
ילד שמקבל סמכות הוא ילד צייתן/קשוב/נח/עושה מה שאומרים לו/ ממושמע ועד ועוד הגדרות שעוזרות לנו לתייג אותם.
אבל מהי באמת סמכות?


לסמכות יש קשר ישיר לקשר האישי שבין הילד לבין הוריו. קשר מתמשך שנבנה עם השנים (וגם משתנה בהתאם)

סמכות קשורה לאמונה של הילד במבוגר העומד מולו.
תחשבו על זה רגע- גם אנחנו לא נסמוך על אדם זר שאנחנו לא מאמינים בו ולא בוטחים בו.
כדי שיסמכו עלינו, אנחנו צריכים לעבוד קשה על הקשר בינינו לבין האדם העומד מולנו.


כדי שיסמכו עלינו, עלינו לדעת לשמש דוגמה ולהיות עקביים במסרים שאנו רוצים להעביר.
כדי שיסמכו עלינו, עלינו לסמוך קודם על עצמנו כהורים. להאמין בדרך החינוך שלנו ולהאמין שאנו משמעותיים עבור הילדים שלנו.
אדם סמכותי הוא מי שיודע לשמש מודל אישי. 
מודל מעודד שמאפשר צמיחה ועוזר לילד לבסס תחושה של ערך עצמי.
מודל שנותן לילד מוטיבציה ומאפשר לו לבחור בעשייה.
מודל תומך ומקשיב לקושי ולא מתבלבל.
הורה סמכותי הוא מי שיודע להשפיע על הילד אך לא לשלוט בו

תקופת הגיל הרך

מה עושים כשהוא לא מוכן להקשיב?

איך אני מכינה אותו לאח הקטן שיגיע בקרוב?

מה עושים כשהוא מתפרץ בזעם מכל דבר קטן?

איך להתמודד עם הכעס שלי ועם רגשות האשם שמגיעים מיד אחרי?

איך להתמודד עם שינויים מהירים כל כך בהתנהגות שלו?

למה זה קורה?

תקופת "הגיל הרך" (לידה עד גיל 6), היא תקופה משמעותית מאד בהתפתחות הילד המבוססת על הקשר עם ההורה.

בתקופה זו הילד רוכש בפעם הראשונה מיומנויות שישמשו אותו במהלך חייו.

מיומנויות מוטוריות, מיומנויות קוגניטיביות ומיומנויות רגשיות-חברתיות הכוללות בתוכן יכולות הליכה, ריצה, קשר עין-יד ורכישת השפה, וכן בניית קשרים ויחסי אמון עם הסובבים אותו שישפיעו לאחר מכן על היכולת שלו להסתגל לשינויים כגון מעבר חדר, הצטרפות של אח קטן למשפחה, פרידה ממוצץ ומחיתול.

החיבור הרגשי, היכולת לתקשר איתו בצורה נכונה, להציב לו את הגבולות הנכונים ולהעביר לו ערכים ותפיסות שונות מתוך התנסויות חווייתיות ובעיקר היכולת של ההורים להתמודד עם שינויים התנהגותיים אצל הילד ועמידה מול אתגרי ההורות

כל זאת במטרה לתת לילדינו כלים להתמודד מול העולם.

ידע תאורטי ומידע על השלב ההתפתחותי של הילד מגביר את הביטחון של ההורה ומלמד אותו להתמודד עם צרכיו של הילד בהתאם לגילו. 

כך נבנית סמכות הורית, הורות יוזמת, הורות המנהיגה את הילדים והמשפחה

גיל ההתבגרות

אמנם אין הגדרה של ממש לגבי המשכה של תקופת ההתבגרות אך כולנו יודעים שהיא מלווה וכרוכה בשינויים רבים.

גיל ההתבגרות מתחיל בערך בגיל 11 ומלווה בשינויים פיזיים וחיצוניים שמשפיעים גם על שינויים פסיכולוגיים רגשיים רבים.

הם נוטים להתרחק מההורים, לשתף פחות ולהסתגר יותר.

תקופה שבה הדבר החשוב ביותר עבורם הוא איך בני גילם רואים אותם והם משקיעים יותר ויותר בפיתוח כישוריהם החברתיים.

 

תקופה זו יכולה להיות סוערת ביותר עבור המתבגרים ועבור ההורים ולהשפיע על האווירה בבית.

השינוי הפיזי מביא עימו חוסר ודאות ובהלה ומשפיע על הביטחון ועל הדימוי העצמי.

הם הופכים רגישים יותר וגם התגובות שלהם משתנות והרבה פעמים חסרות פרופורציה.

גיל ההתבגרות מעלה שאלות רבות לגבי הזהות עצמית ומתאפיין בהתנסויות רבות ובמתיחת הגבולות.

דווקא בזמן הזה הקשר איתם הוא חשוב ביותר.

תקשורת נכונה וחיובית שתאפשר להם להיפתח, לספר ולשתף אתכם ברגשות ובחוויות