היה היה פעם ילד קטן שקיבל את כל האהבה ותשומת הלב משני הוריו. הם היו כל עולמו והוא היה כל עולמם.
הם התלהבו מכל דבר חדש שהוא הצליח לעשות בפעם הראשונה.
הכל היה כל כך חדש עבורם. הוא הצליח לעמוד בפעם הראשונה והם היו שם למחוא לו כפיים, הוא הצליח להגיד אמא בפעם הראשונה והם היו שם לצלם את זה ולשלוח לכולם. הם היו סביבו כל הזמן- בזמן שהוא אכל, בזמן שהלך לישון, בזמן שהתעורר, בזמן שסתם שיחק.
הם היו עבורו שם בכל הזדמנות. הוא קרא להם והם ישר באו.
הילד הקטן הכיר רק עולם אחד שבו הוא המרכז
אך הכל השתנה בבת אחת כשתינוק חדש הגיע למשפחה.
מבלי התראה מוקדמת, להוריו של הילד כבר היה פחות זמן עבורו. התינוק הקטן משך את רוב תשומת הלב שלהם והוא הפך להיות עבורם מרכז העולם.
ואם זה לא מספיק, גם הציפיות שלהם מהילד, שהפך לאח גדול השתנו.
הם ציפו ממנו להסתדר ולעשות דברים בעצמו, לדבר בשקט בבית, פחות להפריע, לשחק לבד בחדר ולהתייחס יפה לאחיו הקטן ולהתחשב באמא שלא כל כך פנויה אליו כרגע והיא עייפה.
הילד הקטן החל לכעוס, ולקנא. והוא לא הבין מה קרה? ולמה הכל השתנה? איך קרה שהתינוק הזה לוקח לו את המקום? ואולי אמא ואבא כבר לא אוהבים כמו קודם?
אמא ואבא כבר לא מתייחסים אליי כמו פעם.
הוא היה מתוסכל ועצוב מאד. והוא הרגיש שהוא לא תמיד מצליח להסביר את עצמו ומה הוא מרגיש.
ואמא אומרת שיש לו רגרסיה, והוא התחיל להיות תלותי יותר ובוכה מכל דבר ומתפרץ בזעם. וממש קשה להתנהל איתו בבית.
והוא שמע את כל זה, והבין את מה שאמא אומרת. ובאמת שהוא ניסה להתנהג יפה, והוא לא רוצה לבכות מכל דבר והוא לא רוצה להרביץ לאחיו הקטן ולכעוס על כולם. אבל קשה לו. מאד. והוא לא מצליח לשלוט בזה.
והוא אוהב את אחיו הקטן, באמת. והוא מנסה להיות ילד טוב ואחראי ובוגר וכל מה שהגדולים רוצים שהוא יהיה.
אבל הוא לא תמיד מצליח. ואבא צועק עליו, ושולח אותו לחדר כי הוא שוב לא מקשיב ולא מתנהג כמו אח גדול.
וכל מה שהוא באמת רוצה להגיד להם ולא מצליח זה שהוא מפחד. הדברים השתנו מהר מדי. הוא מנסה להסתגל. וזה לוקח לו זמן. והוא צריך עזרה.
צריך לדעת שעדיין אוהבים אותו, צריך לדעת שאמא ואבא עדיין שם עבורו, שכשהם כועסים עליו זה רק גורם לו לפחד יותר. גם הוא עדיין ילד והוא צריך אותם.
מנסה עדיין לעשות דברים שירשימו אותם כמו פעם
מצפה שימשיכו להתלהב ממנו כמו פעם
קורא להם ומחכה שהם יבואו.. כמו פעם.
אז אמא, אבא- בפעם הבאה שאני מתנהג לא יפה, תדעו שאני לא עושה את זה בכוונה. אני בסה"כ מבקש מכם עזרה. שתהיו איתי קצת יותר, תעודדו אותו, תפרגנו לי, תראו איך אני כבר גדול ועצמאי, תשחקו איתי ותרימו אותי על הידיים הכי גבוה.
ממש ממש כמו פעם.
אני מוכן ללמוד להיות אח גדול אבל גם אני עדיין ילד.
Commenti