מכירים את זה שאתם משחקים איתם
ומגיעה השעה שבה צריך לסדר ולאסוף את החפצים והמשחקים?
ותמיד יש את האח שמסדר והאח שמצליח להתחמק, לברוח, למרוח תזמן ובסוף עושה טובה שהוא מרים חתיכה אחת של לגו..
מתסכל 🤦🏻♀️
ואתם מבקשים. ומבקשים עוד קצת ומזכירים לו ומאיצים בו. עד שאתם כבר מתרגזים ומתחילים לצעוק עליו
"למה אני צריכה לבקש כל כך הרבה פעמים?!"
"תראה את אח שלך- לא צריך להגיד לו כלום"
עוזר?
לא ממש..
אז למה להשתגע?
שמעו מה עושים:
1. מקבלים את העובדה שכל אחד מהם הוא שונה- עם מחשבות משלו ועם היגיון משלו ולכל אחד מהם יש דרך אחרת להשיג תשומת לב.
2. כשאנחנו משווים ביניהם, ומזכירים לאחד מהם כמה הוא "לא", אנחנו רק מקטינים אותו. זה לא יגרום לו לשתף פעולה..
3. מתארגנים על זה
מה הכוונה? מכינים אותם- שמים שיר, שעון מעורר, כל סימן שיעזור להם ומזכירים להם שבעוד כמה דקות, כשהם ישמעו את "הצלצול", זה יהיה הזמן לעזוב את המשחק ולהתחיל לסדר.
זה גם יתן להם זמן להתכונן לשינוי..
4. לפרגן לפרגן לפרגן
לעודד אותם על כל משחק שהם מרימים. להיות שם ולהראות להם שאתם רואים אותם ומתייחסים אליהם. כל אחד רוצה שישבחו אותו.. ברגע שתשבחו אחד, גם השני יצטרף.
גם אם הוא ירים בסוף רק חפץ אחד-תציינו את זה.
"שמתי לב שהיום הנחת את הבובה במקום, אני גאה בך" 😁
כי כל מה שהם רוצים, זה שיראו אותם