החלום (ההורי) ושברו
כולנו רוצים להיות ההורים שחלמנו. לכולנו היה אידיאל של 'המודל ההורי'. בראש שלנו דמיינו איזה הורים מושלמים אנחנו וש"לנו לא יהיו כאלו בעיות עם הילדים"
"אני בחיים לא אהיה הורה ש.."
ואז הגיעה המציאות, ושגרת החיים שלנו השתנתה מן הקצה לקצה.
נוצר פער גדול בין ההורים שדמיינתם לבין שגרת החיים- חוסר זמן, חוסר שינה, עייפות, עבודה, רגשות אשמה ועוד ועוד
איך מצמצמים את הפער הזה שבין דימיון למציאות?
איך רוקמים את החלום מחדש והופכים להורים שרצינו להיות?
להציב את הגבול
כולם מדברים על גבולות
אבל למה אנחנו בכלל צריכים אותם?
איך מציבים גבולות נכונים לילדים שלנו?
מתי מתחילים להציב את הגבול
ומה הטעות שאנחנו עושים כשאנחנו חושבים שאנו מציבים גבול אך בעצם פוגעים בתקשורת שלנו עם הילד?
ילד שני במשפחה
המשפחה שלכם מתרחבת
הרבה התרגשות וציפייה והכנות
בקרוב הקטן שלכם, בכורכם, יהפוך לגדול.
תינוק חדש יכנס למשפחה
אבל איך מכינים את 'הגדול' לרגע הזה?
מה אומרים לו? מה חשוב לדעת? למה חשוב לצפות? איך מתמודדים עם הרגשות שמציפים את כולנו? איך נעזור לאחים להסתגל זה לזה ולקבל את המציאות חדשה?
לגדל ילד בטוח בעצמו
מה עושים עם ילד חכם כל כך אך ביישן מדי?
למה הוא לא מצליח לעשות שום דבר בעצמו ונצמד לי לרגל?
איך אני יכול/ה לגרום לו לעשות דברים בעצמו ולא לקרוא לי כל רגע?
איך אנחנו כהורים, שאוהבים את הילד שלנו ונותנים לו הכל, יכולים להכין אותו לעולם שבחוץ. שידע להתמודד בביטחון בסיטואציות קשות ברגעים שאנחנו לא לצידו?
בעולם של תחרויות ו'מרפקים' קשה מאד לגדל ילד שבטוח בעצמו.
איך עושים את זה?
